גובה דמי מזונות ילדים 

הלכה פסוקה היא שעל פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959:


"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל

בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו".


במידה ושני ההורים יהודים, חלק הדין העברי והאב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין. דמי הטיפול בעבור קטני קטינים (עד גיל 6) יחולו רק על האב.

תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד, הרחיבו את חובת האב למזונות ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15 ואכן, לעניין שיעור המזונות, חובתו הבסיסית של האב הינה לספק לילדיו "כדי צרכם ההכרחיים". צרכים אלו הוגדרו בע"א591/81 פורטוגז נגד פורטוגז פ"ד לו(3)449,461:

"המדובר באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד

יכול להתקיים ממש, ומתוך הדין שקובע כי אין מחייבים

בהם לפי עושרו של האב, יוצא שצרכים אלה שווים בם

לעני ולעשיר".


יחד עם זאת, בפסק דינו של כבוד השופט גרינברגר (תמ"ש(י-) 2480/04 ב.ס. נגד נ.מ.) הוגבלו התקנות הרבנות הראשית תוך שנקבע, כי יש לפרשן באופן מצמצם ולהחיל על האב את החיוב במזונות ילדיו עד גיל 15 מדין צדקה בלבד.

ניתן לראות כי בפסיקה האחרונה של בתי המשפט יש מגמה לעשות איזון בנטל הוצאות מזונות ילדים. בבע"מ 2433/04 צינויבוי נגד צינויבוי נקבע, כי יש להתחשב בהכנסות שני בני הזוג ולאזן ביניהם כאשר חובת האב לזון הקטין מצטמצמת לצרכיו ההכרחיים של הקטין.

נשאלת השאלה מה הם המרכיבים ל"מזונות סף" עבור הקטין?


בפסק דינה של כבוד השופטת שטופמן (בר"ע 3169/06 ע.ש. נגד מ.ש.) נקבעו "מזונות סף" בסך 1,200 ש"ח. היום לאחר הצמדה הסכום מגיע בין 1,250 ש"ל לבין 1,350 ש"ח. יודגש כי "מזונות סף" אינם כוללים הוצאות מדור וחינוך. במידה ובית המשפט יתרשם כי יכולת ההשתכרות של האב גבוהה הוא רשאי לקבוע מזונות גבוהים מ"מזונות סף".


דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.